חיה גרץ רן – אמנית, ציירת פיגורטיבית מוערכת. ילידת 1948. חולון, ישראל.
לימודי הוראה, בית ברל. צורפות, מכללת תל- חי, רישום וגרפיקה, טכניון חיפה. פילוסופיה, אוניברסיטת חיפה.
הציגה במוזיאונים ובגלריות חשובות בישראל, אירופה ,יפן וארה”ב.
בארץ: במוזיאון ישראל, ירושלים. מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה. מוזיאון מאנה כץ, חיפה. מוזיאון בר דוד לאמנות יהודית, קיבוץ ברעם. אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע. מוזיאון ווילפריד ישראל, קיבוץ הזורע. בית התפוצות- המוזיאון לאמנות יהודית, קמפוס אוניברסיטת תל-אביב. בית האמנים, ירושלים. מוזיאון הכט לאמנות, אוניברסיטת חיפה. מוזיאון אורי ורמי נחושתן, קיבוץ אשדות יעקב.
Claire Corcia Gallery, Paris. Musee d’Art O, Tokyo and more.
עבודותיה נלמדות בערכת לימודים בבתי ספר במסגרת תכנית בשם “שורשים באמנות החזותית” שיצאה לפועל משנת 2017 מטעם האגף לאמנות חזותית במשרד החינוך ובשיתוף בית התפוצות. מרצה על עבודתה בפני תלמידים דרך “סל תרבות” (פרויקט משרד החינוך) במכללות לאמנות, במסגרות אוניברסיטאיות. כמו כן היא מלמדת ויוצרת בסטודיו שבקיבוץ שער העמקים.
רבות מעבודותיה מתחקות אחר הקול הנשי הפמיניסטי הנעדר מסיפור נרטיב המפעל הציוני, כפי שנלמד במערכת החינוך והתקבע בסצנת האמנות הישראלית, הגברית.
גרץ-רן פועלת כציירת שהיא גם חוקרת ויוצרת – החושפת עדויות כגון יומנים אישיים, אובייקטים מהעבר וצילומים. מציאות ישראלית עכשווית של אלימות מחלחלת באמצעות הציור התמים לכאורה של גרץ-רן ומשתקפת בממדי רוחב ועומק של מרחב הרבים: הלאום, הקהילה, וגם עולמו של הפרט.
נושאי היצירה של גרץ-רן עוסקים בחיבור ובהמשכיות של ההיסטוריה המקומית, לרוב זו של עמק יזרעאל. באמצעות חשיפתם של תצלומים היסטוריים שאותם היא גואלת מאלבומי משפחה ישנים והמרת הדימויים מצילום לציור. היא מחייה מציאות מחדש ומעוררת דיון בהיבטים נשכחים.
הציור רב היופי של גרץ-רן שואל אם כן שאלות קשות על פתיינות, זיכרון ונוסטלגיה ומעורר בעורקים הרדומים של הציור חיוניות חדשה של נדבכי עבר. זהו ציור פמיניסטי, אתי ופוליטי.
עבודותיה נמצאות באוספים מוזיאונים ופרטיים.
חיה בקרית-טבעון.